פסקדין בתיק עמ"נ 20620-02-11

בערעור התבקש בית המשפט להורות על ביטול ההחלטה, או לחילופין לקבוע שיש לסווג לפחות חלק מהדירה בתעריף "מגורים", או לחילופי חילופין להשיב את הדיון לוועדת הערר לבירור העובדות בנוכחות המערערים.

עניינו של  ערעור 20620-02-11 בארנונה לשנת 2010 ועניינו של ערעור 41625-02-12 בארנונה לשנת 2011.

עיקרי העובדות וההליכים

המערערים הינם המחזיקים של דירה ברח' אבן גבירול 61 בתל אביב בשטח של 83 מ"ר (להלן: " הדירה שבמחלוקת" או " הדירה").

המערערים מחזיקים בדירה נוספת בבנין, המשמשת להם כדירת מגורים.

לטענת המערערים הדירה שבמחלוקת משמשת את בנם יושע ניב, סטודנט שנה ב' בבי"ס לאדריכלות ועיצוב "שנקר" (להלן: " הבן").

עד ליום 12.1.2010 סווגה הדירה שבמחלוקת לצורכי ארנונה כדירת מגורים.

ביום 19.7.09 הגיע לנכס נציג מטעם המשיב על מנת לבצע ביקורת במקום. לטענת המערערת מפתחות הנכס לא היו בידה ולפיכך נקבע כי יתואם מועד ביקור חדש. ניסיונות רבים של המשיב לבצע ביקורת בנכס לא צלחו עד שלבסוף ביום 6.1.10 בוצעה ביקורת בנכס. בדו"ח הביקורת בנכס צוין כי בחדר אחד בדירה נמצאו שני שולחנות שרטוט+מחשב+מדפסת להדפסת גרמושקות (פלוטר)+לוח קיר מחיק+ תעודות על הקירות+קלסרים+מודלים. עוד ציין הבודק כי " יש לציין כי בכל החדר לא נראה כל ציוד מגורים כל שהוא". בחדר נוסף בדירה 3 כסאות, מזן, גיטרה,קולב, בגדים ושידה עם ספרים. במטבח נמצא מקרר קטן+קומקום חשמלי+אופניים. עוד ציין הבודק כי " לא היה תנור ולא ראיתי ציוד מזון וכן לא ראיתי צלחות וסכום אלא רק כוסות". כן נמצאו בדירה שירותים וחדר רחצה ובו סכין גילוח+מברשת שיניים+מגבת. האמבטיה עצמה היתה מכוסה בקרש ועציצים וכן " לא נראה ציוד רחצה". למרפסת הדירה לא ניתן היה לצאת מאחר והדלת היתה תקועה. (להלן: " דו"ח הביקורת"- נספח 4 לתשובה לערעור). מדו"ח ביקורת זה הסיק המשיב-מנהל הארנונה כי הדירה שבמחלוקת משמשת כמשרד.

בעקבות דו"ח הביקורת נשלחה למערערים ביום 12.1.10 הודעה כי סיווג הדירה השתנה מ" מגורים" ל" בניינים שאינם משמשים למגורים", בתחולה רטרואקטיבית החל מתאריך   19.7.09 (מועד הניסיון הראשון לעריכת ביקורת בדירה-מ.ר.), וזאת בשל הפעילות העסקית הנערכת בה בהתאם לממצאי הביקורת שנערכה בדירה שבמחלוקת בתאריך 6.1.2010.

ביום 11.5.2010 הגישו המערערים השגה למנהל הארנונה בטענה כי הדירה משמשת למגורי בנם בלבד ולפיכך יש להותירה בסיווג "מגורים" לצרכי ארנונה.

ביום 13.5.2010 נשלחה תשובת מנהל הארנונה אשר דחתה את השגת המערערים בהתבסס על ממצאי הביקורת המצביעים על קיומה של פעילות עסקית והיעדר ממצאים המעידים על כך שמתנהל במקום משק בית שוטף. בנוסף הסתמכה ההחלטה על העובדה כי בפרסום לעסק אדריכלי של המערערים אשר הופיע בדפי זהב, מצוינת כתובת הדירה כמקום העסק.

על החלטה זו הגישו המערערים ערר לועדת הערר ביום 2.6.10.

הדיון המקדמי בפני ועדת הערר התקיים ביום 12.10.10 בהיעדרם של המערערים ובנוכחותו של בא כוחם.

בהחלטתה מיום 12.10.2010 דחתה ועדת הערר את הערר וקבעה כי לא נפל פגם באופן בו סווגה הדירה שבמחלוקת. הועדה סירבה לבקשת ב"כ המערערים לקיים דיון הוכחות נוסף בו יתאפשר למערערים להופיע בפני הוועדה.

כנגד החלטה זו, הוגש הערעור שבפני.

ביום 26.2.12 הגישו המערערים ערעור נוסף לבית משפט זה, עמ"נ 41625-02-12 בגין חיובם בארנונה לשנת 2011 לפי סיווג " בניינים שאינם משמשים למגורים" בגין הדירה שבמחלוקת. עוד ציינו המערערים בערעורם כי ביום 15.12.11 נאלצו לפנות את הדירה נשוא הערעור בצו פינוי של רשות האכיפה והגביה (נספח ב' לערעור).

ביום 3.4.12 הגישו המערערים בקשה לאיחוד הדיון בשני הערעורים מאחר ומדובר בארנונה לגבי אותו הנכס, בהתייחס לשתי שנים עוקבות.